מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב"ט גלעד שליט, התמונה באדיבות משפחת שליט
בבוקר
יום ראשון,
25 ביוני 2006, נחטף שליט על-ידי מחבלים פלסטינים. הפלסטינים תקפו מוצב של צה"ל אשר נמצא בשטח
ישראל לאחר שחצו את הגבול מ
רצועת עזה באמצעות
מנהרה ליד מעבר
כרם שלום שבדרום רצועת עזה. במהלך התקיפה נהרגו שני חיילי צה"ל וארבעה אחרים נפצעו, בנוסף לשליט, שככל הנראה שבר את ידו השמאלית ונפצע באורח קל בכתפו. דובר של "
ועדות ההתנגדות העממית" טען שההתקפה בכרם שלום תוכננה כמעט כחודשיים.
בעקבות חטיפתו של גלעד שליט יצא צה"ל ל
מבצע גשמי קיץ. במקביל התנהלה פעילות
דיפלומטית של גורמים בינלאומיים, בעיקר
מצרים, לשחרורו של שליט. החוטפים, שפעלו תחת פיקודו של
ח'אלד משעל ואנשי ההנהגה הצבאית של החמאס, סירבו לשחררו.
בלילה שבין
28 ל-
29 ביוני עצר
צה"ל עשרות מראשי ה
חמאס ב
יהודה ושומרון, כולל 20 חברי פרלמנט ו-8 שרים בממשלה הפלסטינית, בהם
מוחמד אבו טיר ושר האוצר
עבד א-ראזק. הפעולה תוכננה מספר שבועות מראש ובוצעה תוך תכנון עם ה
שב"כ ו
פרקליטות המדינה. בחמאס טענו שהמעצרים באו כדי לתת לישראל קלף מיקוח על החייל החטוף. בישראל טענו שהמטרה היא להילחם בממשלת הטרור של חמאס, ושכל העצורים יועמדו ל
משפט על חברות בארגון טרור.
ב-
1 ביולי דרשו חוטפיו של גלעד שליט לשחרר 1,000 אסירים תמורת שחרורו. ישראל דחתה את הדרישה, חזרה על עמדתה שלא תנהל עסקאות עם טרוריסטים ודרשה את שחרור החייל. יחד עם ההתנהלות הצבאית, החלו להתגבר חילוקי הדעות בין הפלגים ברשות הפלסטינית. שיאם היה עם הודעתו של
אבו מאזן כי "מאמצי המצרים [לשחרור החייל] נתקלים בקשיים, בשל היעדר כתובת בצד של החמאס, ובשל חוסר יכולתם לקבל החלטות". בנוסף, חשפו הפעילויות חילוקי דעות בין ההנהגה המדינית של החמאס בהנהגת
איסמעיל הנייה, ראש הממשלה הפלסטינית, להנהגה הצבאית של החמאס, בהנהגת
ח'אלד משעל.
ב-
3 ביולי הציבו ארגוני הטרור שחטפו את שליט אולטימטום לישראל, לפיו היא נדרשת לשחרר עד
4 ביולי בשעה 6:00 בבוקר אסירים פלסטינים. עם זאת, לא צוין במדויק מה יקרה אם הדרישות לא ייענו
[1] לשכת ראש הממשלה דחתה באופן רשמי את האולטימטום. עם פקיעת האולטימטום הודיע ארגון "
צבא האסלאם" שלא ימסור עוד מידע על גורלו.
[2]
ב-
12 בספטמבר הורה
בית הדין הצבאי לשחרר 18 בכירי
חמאס העצורים בישראל, המדינה עתרה נגד ההחלטה
[3] וערעורה התקבל
[4]. המדינה טענה שמעצר אנשי החמאס אינו קלף מיקוח לשחרור שליט אלא חלק מהמלחמה בטרור.
ב-
26 בנובמבר הגיעו
אהוד אולמרט ו
אבו מאזן להסכמה על הפסקת אש
[5], לאחר שארגוני הטרור הפלסטיניים הסכימו להפסיק את הירי על
שדרות בתמורה להפסקת פעולות צה"ל ברצועה. במבצע נהרגו 394 פלסטינים, אך ישראל כשלה בהשגת המטרה העיקרית שלו, שחרורו של גלעד שליט. בעקבות לחץ משפחות החטוף והתקשורת, נכנס אולמרט למשא ומתן בתיווך
אבו מאזן ו
מצרים על
שחרור שליט תמורת שחרור אסירים.